בכל התרבויות מתוארים פחדים בהריון. אין בכוונתי למנות אותם, הם רבים.
בחברה שלנו, הנפוץ והקשה לשאתו מבין פחדי ההריון הוא הפחד שיקרה משהו רע לעובר או שההריון יסתיים לא טוב.
יש כמובן פחדים נוספים כמו: “אולי לא אצליח ללדת” או “בטח לא אסתדר עם התינוק”, “אולי לא אצליח להניק”, 'בחיים לא אצליח לאהוב את התינוק החדש כמו שאני אוהבת את הבן/בת שלי”, “אני בטוחה שהתינוק החדש יפריע בזוגיות/קידום מקצועי/שניהם” וכו' וכו' וכו'.
להלן מספר עובדות על הריון:
- רובם המכריע של ההריונות מסתיים בהצלחה (הצלחה משמעותה – לאחר הלידה, אמא בריאה ותינוק בריא). וזה כולל את ההריונות שהיה בהם חשש לבעיה. ברוב המקרים, החשש לא מתממש.
- מרבית הנשים יולדות בלידות רגילות. זה נכון גם לגבי אותן הנשים שעד ליום הלידה לא מאמינות שהן מסוגלות "לעשות את זה".
- למרות שיש סממנים דומים לכל ההריונות, יש לזכור שכל הריון הוא אחר, אפילו הריונות אצל אותה האשה הם שונים.
- כשם שאין לנו שליטה מלאה על חיינו, אין לנו גם שליטה מלאה על ההריון ועל תוצאותיו. עובדה זו עלולה קצת לזרוע פחד, אך עלינו לקבל את העובדה שבדרך כלל, כמו בחיים, הכל מסתדר.
אם כך, למה בכל זאת נשים הרות מפחדות?
בהריון קורה משהו מוזר – אנו מאבדים פרופורציות. וזה מה שמאפשר "להישאב" למסלול של פחד. הדמיון העשיר שלנו ישר מנחית עלינו את כל המחלות האפשריות וכל המצבים הרעים, אפילו הנדירים ביותר.
לדעתי, אחת הסיבות למצב המוזר זה ואולי המרכזית שבהן היא היעלמות האמונה. בחיי היומיום אנחנו חיים עם אמונה. אמונה זו מאפשרת לנו למשל להכין רשימה של מטלות למחר לפני שאנחנו הולכים לישון (אין לנו שום ספק שמחר אנחנו מתעוררים, למרות שאנחנו יודעים שאין ערבויות לכך). אמונה זו גם מאפשרת לנו למשל, להנות מנהיגה במכונית תוך האזנה למוזיקה או ניהול שיחה בנייד מבלי לחשוב על תאונה אפשרית למרות שאנחנו יודעים שיכולה לקרות לנו תאונה כל רגע.
אין כמעט מהלך או פעולה בחיינו בו האמונה שלנו אינה באה לידי ביטוי. גם אם אנחנו לא מודעים לה, האמונה מושרשת בנו ואחראית לרוגע בחיינו.
בהריון, אמונה זו נחלשת. למה? התשובה לכך מורכבת, אך ניתן להניח כי תרומה נכבדה לשינוי זה, באה מהחברה בה אנחנו חיים: החברה קבעה כי המסגרת הבלעדית לליווי נשים הרות היא רפואית. והרפואה עוסקת ברפואה: תרה אחר מחלות ואחר הדרך למנוע אותן ולטפל בהן. וזה נעשה תחת לחץ של זמן (פגישות בנות 10 דקות בלבד, אחת לחודש), בצל הפחד מתביעות משפטיות, שמעודד רפואה הגנתית ואילוצים נוספים.
ההתעסקות הכמעט בלעדית במחלות, בחיידקים ובוירוסים, מעבירה מסר מטעה ומוטעה כאחד, שכביכול כל רגע תקלה יכולה לקרות בהריון, וכתוצאה מכך, העובר עלול להיפגע. בתאוריה זה נכון, אך בפועל ברור שהאמת רחוקה מאוד מזה. כמו שאמרתי קודם, רוב ההריונות מסתיימים בהצלחה.
אז בעצם, כמו בחיים, גם בהריון "הכל בראש".
אם יכולנו לשנות את הגישה שלנו כלפי הריון, היינו מצליחים בדרך זו, לעבור הריון רגוע ומהנה יותר. המפתח הוא ביצירת חיבור – חיבור האשה עם עצמה ועם עוברה.
ההמלצות שלי הן כלליות ומסתמכות על נסיונן של נשים רבות אתן שוחחתי. יחד עם זאת, לכל אשה צרכים משלה, לכן אין ספק שמודעות האשה לגופה ולנפשה הם הכלי הראשון להריון רגוע ומהנה. אין כמוך לדעת מה מתאים לך בכל רגע ורגע עבור עצמך ועבור עוברך.
טיפים להריון רגוע ומהנה
1) בראש ובראשונה מומלץ לעשות דברים שעושים לך טוב, כאלו שלעיתים כבר שכחנו לעשות כמו, לשהות בטבע, לטייל על שפת הים, להשתכר
מנופים,צבעים וריחות. לדרוך יחפה על החול, על האדמה, על הדשא ולהתענג מהדברים הפשוטים שלא מסיטים את תשומת לבנו.
2) מומלץ להניע את הגוף. זה יכול להיות יוגה, פילטיס, שיטת אלכסנדר או פלדנקרייז, הליכות (אפשר הליכות בים למשל).
3) מומלץ לעסוק בתחביב שמסב הנאה – קרמיקה, ציור, קריאה, התבוננות בטבע. לכל אשה יש את העיסוק שעושה לה את זה, את אותה פעילות
שכאשר היא עוסקת בה, היא אינה חשה שהזמן עובר וכאשר היא נזכרת איך נהנתה, אנחה של מלאות משתחררת מעומק נשמתה. הפעילות הזו
מאפשרת את החיבור של האשה עם עצמה וזאת ההכנה הטובה ביותר ללידה – להתקרב לעצמך.
4) מומלץ להימנע מדברים שעושים לך רע ומכניסים מתח. וזה אומר גם לקום וללכת אם נקלעת לשיחה מעצבנת. אשה בהריון אינה חייבת לתת
הסברים. פשוט קומי ותלכי, אחרים יבינו, או לא, לא משנה.
5) לשמור על פרופורציות. הנה רק שתי מחשבות שעוזרות למטרה זו:
הריון ולידה הם דברים חשובים, אך הם אמצעי. המטרה היא ההורות. זה הדבר האמיתי. כדאי לזכור את זה ואף להתעניין בנושא הורות עוד
בהריון. זה מחזיר פרופורציות.
6) להתבונן מסביב ולראות אנשים. רוב האנשים האלה שאת רואה, נולדו לאמהות שלא עשו שום דבר מאותם הדברים, שאת חושבת שחובה
לעשותם, וגם לא נדבקו באותן המחלות שאת כל כך מפחדת מהן.
7) לתלות פתקים מעוררי השראה במקומות בולטים (על המקרר, על המראה של האמבטיה וכו'), עם אמרות כגון "הריון הוא בריאות" "עליי לשמור על
פרופורציות" "הריון הוא מה שאני עושה ממנו" "אמא שלי לא עשתה שום דבר מכל אותם הדברים שאני חושבת שהם MUST כשהיתה בהריון
אתי, ואני מאוד מרוצה מהתוצאות". כל אמרה מתקבלת בברכה.
8) באשר לאינטרנט: זה כלי מסוכן. לרוב את לא יודעת מי כותב. הפחד הקולקטיבי מדבק. עוסקים שם בדרך כלל בהשוואות: " …לי קרה משהו דומה ומה שעשו לי זה…." איך אפשר לדעת שזה דומה למה שקורה לך ? לרוב זה לא. זהירות. הרי כל הריון הוא אחר.
9) לא כל מה שכולן עושות או נמנעות מלעשות, מתאים גם לך. זה נכון לגבי בדיקות בהריון, תנוחות שינה, אכילת סושי, צביעת שיער וכו'.
10) לא חובה לקרוא על הריון. אם כן בא לך לקרוא, תזכרי שזה לא כל כך בריא לקרוא רק חומר רפואי. כדאי לאזן.
יש ספרות על הריון שלא נכתבה על ידי רופאים. היא נותנת השראה ומענה לצרכים רגשיים.
11) להתחבר לעובר. זה אולי הדבר החשוב ביותר. רצויי לדמיין אותו, לדבר איתו או אליו (בקול או בלב). להתייחס אליו כמו אל מבוגר, הוא מבין.
ללטף אותו, וכל המרבה הרי זה משובח. הקשר עם העובר מחזק. לא לפחד להתחבר אליו, לאהוב אותו כל הזמן. זה מצב בו כולם מרוויחים
win- win situation .
