את ההריון והלידה השניה חוויתי בדרך אחרת משום שלא רציתי לחוות שוב מה שעברתי בהריון ובלידה הראשונה.
ידעתי מה אני לא רוצה אבל פחדתי ממה שאני כן רוצה.
היו לי פחדים וספקות – האם אני מספיק חזקה, אולי אני לא אעמוד בזה,אולי אני משלה את עצמי שאני יכולה, זה גדול עלי,כולם לוקחים אפידורל בטח יש לזה סיבה מוצדקת,האם אני מסוגלת, אולי אני אמות?
בפגישות הראשונות,שאלתי המון שאלות,המוח שלי שאל ושאל ושאל .לאחר כ3 מפגשים הייתי הרבה יותר רגועה. היו פחות שאלות והתחלתי להתחבר לעובר שבתוכי. עשינו הילינג – בעלי אני ודר קרלוס בהדרכתו. בלי דיבורים מיותרים פשוט הרגשנו אותו, היינו איתו, חווינו אותו כחלק בלתי נפרד מאיתנו.
הרגשתי שאנחנו מחוברים למקור עצום של אנרגיה אינסופית שנותן לנו המון כוח וידע. העובר-יואבי היה מרגיע אותי ואומר לי שהכל בסדר.קבלתי ממנו מסרים נוספים שעזרו לי במהלך כל ההריון. למדתי בתהליך לכבד אותו ואת מה שהוא אומר לי, למדתי לכבד את הרגשות והתחושות שלי ולא להתעלם מהם אלא לתת להם משקל גדול בקבלת ההחלטות שלי.
ההילינג העלה רגשות עמוקים בתוכי, שלא הייתי ערה לקיומם,פתאום יצא מתוכי בכי שלא יכולתי לעצור.לאחר מכן הרגשתי קלה יותר.
ההקשבה של דר קרלוס,כיבוד רגשותי,ההסברים,השלטים בקליניקה-"את מסוגלת" ,ההילינג, והחיבור ליואבי.עשו בי נפלאות.
ביום הלידה היו לי צירים חלשים שהתחילו בשעה 12 בצהריים. לא ידעתי שהם צירים בכלל.
בשעה 7 בערב הם התחזקו . יואבי אמר לי שהוא מוכן לצאת ושאני אתארגן ליציאה לבית החולים. הגענו ברבע ל8 לבית החולים. נאמר לי שאני בפתיחה 6. ב8.10 נכנסתי לחדר ללידה טבעית,המילדת היגיעה וב8.45 יואבי היה בחוץ.ילדתי אותו בעמידה כשידי תומכות במיטה – כך הרגיש לי הכי נכון.
אני כ"כ גאה בעצמי,בעלי גאה בי ובעצמו שעברנו יחד תהליך כ"כ עוצמתי וחוויתי. בין יואבי ולינור-הבת שלנו בת ה5 יש קשר אהבה מיוחד כי גם לינורי, דיברה איתו ושיחקה איתו במהלך כל ההריון.
יואבי ילד מדהים,רגוע. יושן לילה שלם,ולא סבל מגזים. מחייך וצוחק. לא ידעתי שיש ילדים כאלה.עד היום אני מרגישה שהוא רעב לפני שהוא מודיע לי. אני פשוט מרגישה אותו ואני מתנהלת לפי התחושות שלנו.
למדתי מה כוחה של תמיכה- מילה טובה ועידוד. ההילינג וההקשבה לרגשות שלי מכוונים אותי ונותנים לי כוח ללכת בכוון שנכון לי. וכך אני גם מתייחסת לרגשותיהם של בני משפחתי והסובבים אותי.
אני מרגישה תחושת ניצחון . לא וויתרתי לפחד ולספק שבתוכי למרות שהם היו שם כל הזמן,ולא נכנעתי ל"תכתיבי המערכת" , מצאתי את האנשים והמקום הנכונים לי , סמכתי על הגוף שלי ועל הטבע שהם יודעים קצת יותר.
וגם זכיתי להעניק כוח לשתיים מחברותיי שפחדו מלידה טבעית אבל עשו זאת בהצלחה.
רונית
