ד"ר קרלוס
אנחנו מכירים כבר כמעט עשור, ניר אוטוטו בן עשר, אתה קולט? הזמן טס. באנו אליך באמצע ההריון עם ניר ומאז אנחנו אתך באש ובמים.
אתך עברנו את ההריון של ניר שהיה כיף גדול. עד היום גם אני וגם רון משוכנעים שניר כל כך רגוע בזכותך, אתה הובלת אותנו בדרך הנעימה שלך. ההריון השני, של שחר, גם היה מעולה. לא היה לנו הרבה זמן והיינו מאוד עסוקים אך זכורים לנו המפגשים אתך שהיו בשבילנו מעין בועה בתוך כל העשייה המטורפת שאיפיינה את חיינו אז. מפגשים שאפשרו לנו איכשהו להתחבר להריון ולשחר. גם אם לא כתבנו לך על זה עד היום, אך לא חסכנו מילים ואמרנו לך: תודה על כל זה.
אבל הרעיון לכתוב לך נבט דווקא לאחר הקיסרי
ההריון היה כרגיל מתנה מאלוהים. שנינו בשלים, סוגרים את הבסטה. שלושה ילדים זה מכובד ומספיק. כשהגענו לשב' 38 עם מצג עכוז, לא נבהלתי. אפילו בא לי טוב הקיסרי. אולי בגלל זה לא רציתי היפוך. ידעתי שאני אשלם מחיר: בטח תהיה תקופה קשה בה אהיה מוגבלת עם כאבים אך בכל זאת העדפתי כך. היה לי ברור שאחת הסיבות שעזרו לי ללכת על קיסרי היתה הידיעה שאתה תנתח אותי. עכשיו שאני מעלה בזכרוני את הרגעים האלה אני חייבת להגיד לך שהדרך המיוחדת שלך, שבה ליווית אותנו בהריונות, באה לידי ביטוי גם בקיסרי. כשאני מסתכלת בדיעבד על היום של הניתוח ועל התקופה ביולדות ועל התקופה הראשונית בבית, מה שאני רואה זאת נוכחות מרגיעה, מקצועית וזורמת. ובאשר אליי כלל לא הרגשתי מוגבלת. זה נכון שקצת כאב לי אך זה בכלל לא היה נורא. יכולתי לטפל בילדים ובעלמה המתוקה שגם אותה עזרת להביא לעולם. נכון, יש לי צלקת בבטן אך היא קטנה וחמודה.
תודה דר רוזנברג, אנחנו זוכרים אתך כל פעם שאנחנו מסתכלים על הילדים.
